קבר רבי שמעון בר יוחאי

rabi_shimon
ציון קבר רבי אלעזר בן רבי שמעון
אוגוסט 2, 2016
en_lior
עין ליאור
אוגוסט 7, 2016

קבר רבי שמעון בר יוחאי

rabi_shimon
ר' שמעון חיבר את ספר הזוהר הקדוש המאיר לכל העולם, הנקרא "מדרש יהי אור", ספר היסוד לתורת הקבלה.

ספר הזוהר היה גנוז באחת ממערות מירון טרם שנתגלה, הוא נמצא ע"י ישמעאלי אחד שמכר גוויליו לסוחרים שונים, אותם אסף חכם יהודי צפון אפריקאי, ובאמצעותו הגיע הספר לידי ר' משה דה-ליאון שפרסם דבר גילויו ברבים.

ר' שמעון היה מחמשת התלמידים שנשארו אחרי פטירת עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא, בין פסח לעצרת. לאחר המגיפה היה שממון רוחני  ותלמידים אלו (ר' יהודה, ור' יוסי ור' שמעון ור' מאיר ור' אלעזר בן שמוע),  העמידו מחדש את עולם התורה.

רבי שמעון נסמך ע"י רבי יהודה בן בבא, והוא רבו של רבי.

רבי שמעון בדורו היה מקור החכמה כעין משה רבינו בדורו, ועל ידו זכו כל חכמי דורו להשיג החכמה, וכתוב "יראה כל זכורך את פני האדון ה'", מיהו פני האדון? ועל מי זה רומז?, זה רשב"י שהשכינה שורה עמו תמיד.

לרוב אין הלכה כרשב"י לפי שאין העולם ראוי לכך בזמן הזה, אולם לעתיד לבוא יהיה הלכה כרשב"י.

לדמותו של רשב"י

רשב"י כמשה…רשב"י אמת ותורתו אמת

פעם בעת שיחה עם ר' יהודה בר עילאי ור' יוסי על מעשי הרומאים, תקף רבי שמעון את מלכות רומי ואמר: 'כל מה שתיקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן: תיקנו שווקין – להושיב בהן זונות, מרחצאות – לעדן בהן עצמן, גשרים – ליטול מהן מכס'. הלך יהודה בן גרים, שישב עימהם, וסיפר את הדברים עד שנשמעו למלכות. כאשר ביקשה המלכות להרוג את רבי שמעון בר יוחאי מפני שדיבר בגנותה, הלכו הוא ובנו רבי אלעזר והסתתרו בבית המדרש, והייתה אשתו מביאה להם מזון. כאשר לא יכלו עוד להסתתר שם הלכו והתחבאו במערה, ונעשה להם נס ונברא להם עץ חרוב ומעיין מים. כדי לשמר את בגדיהם ישבו עד צווארם בחול ועסקו בתורה, ורק לתפילה לבשו בגדיהם. שתים עשרה שנה ישבו במערה עד שמת הקיסר. כשמת הקיסר בא אליהו הנביא לפתח המערה וסיפר להם שבטלה הגזירה. יצאו רבי שמעון ובנו מן המערה, אך מרוב קדושתם ופרישותם לא יכלו לסבול את העולם שבחוץ, על כן נכנסו לשנה נוספת [שבת לג, ב].

מסירות נפשו של רשב"י על לימוד התורה

כאשר יצא רבי שמעון מהמערה שהתחבא בה מפני השלטון הרומאי, שמע רבי פינחס בן יאיר, ויצא לקראתו. ראה רבי פינחס שגופו מלא סדקים מפאת החול שישב בו שלוש עשרה שנה, ובכה ואמר: אוי לי שראיתיך בכך. אמר לו רשב"י: אשריך שראיתני בכך, שאילמלי לא ראיתני בכך, לא מצאת בי כך. ומבארת הגמרא, מהו כך שמצא בו? שמתחילה [קודם המערה] כשהיה רשב"י מקשה קושיא, היה רבי פנחס בן יאיר מתרץ לו תריסר תירוצים, ולאחר שיצא מהמערה כשהיה רבי פנחס בן יאיר מקשה קושיא, היה רשב"י מתרץ לו עשרים וארבעה תירוצים [שבת לג, ב].

יחסו של רשב"י לעושר ולגודל השכר על לימוד התורה

"מעשה בתלמיד אחד של ר' שמעון בן יוחאי שיצא חוצה לארץ, ובא עשיר. והיו התלמידים רואין אותו ומקנאין בו, והיו מבקשים הן לצאת לחוצה לארץ, וידע ר' שמעון, והוציאן לבקעה אחת של פגי מדון, ונתפלל ואמר: בקעה בקעה, מלאי דינרי זהב! התחילה מושכת דינרי זהב לפניהן. אמר להם: אם זהב אתם מבקשים, הרי זהב, טלו לכם. אלא, היו יודעין: כל מי שהוא נוטל עכשיו, חלקו של עולם הבא הוא נוטל, שאין מתן שכר התורה אלא לעולם הבא" [שמות רבה נב, ג].

יחסו של רשב"י לארץ ישראל

"רבי שמעון בן יוחאי אומר: שלוש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל, וכולן לא נתנן אלא על ידי ייסורים. אלו הן: תורה, וארץ ישראל והעולם הבא" [ברכות ה, א].

" 'עמד וימודד ארץ' [חבקוק ג, ו] – מדד הקב"ה כל האומות, ולא מצא אומה שהיתה ראויה לקבל את התורה אלא דור המדבר. מדד הקב"ה כל ההרים, ולא מצא הר שתינתן בו התורה אלא סיני. מדד הקב"ה את כל העיירות, ולא מצא עיר שיבנה בה בית המקדש אלא ירושלים. מדד הקב"ה כל הארצות, ולא מצא ארץ שראויה לינתן לישראל אלא ארץ ישראל" [ויקרא רבה יג, ב].

רשב"י פועל ישועות

זכותו של רבי שמעון הגנה על דורו. בימיו לא נראתה הקשת [כתובות עז, ב], וכן אמר: "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה, ואלמלי אליעזר בני עמי – מיום שנברא העולם ועד עכשיו, ואלמלי יותם בן עוזיהו עמנו – מיום שנברא העולם עד סופו" [סוכה מה, ב].

מעשה באשה אחת בצידן ששהתה עשר שנים עם בעלה ולא ילדה. באו אצל ר' שמעון בן יוחאי, ואמרו לו שרוצים הם להתגרש זה מזה. אמר להם: חייכם, כשם שנזדווגתם זה לזה במאכל ובמשתה, כך אין אתם פורשים אלא מתוך מאכל ומשתה. הלכו בדרכיו ועשו לעצמם יום טוב, ועשו סעודה גדולה, ושיכרה האשה את בעלה יותר מדי. כיון שנתיישבה דעתו עליו, אמר לה: בתי, ראי כל חפץ טוב שיש לי בבית וטלי אותו ולכי לבית אביך. מה עשתה? כשנרדם רמזה לעבדיה ולשפחותיה, ואמרה להם: שאוהו במיטה וקחו אותו והוליכוהו לבית אבא. בחצות, כאשר פגה השפעת היין, ננער האיש משנתו, ואמר לה: בתי היכן אני נתון? אמרה לו: בבית אבי. אמר לה: מה לי לבית אביך? אמרה לו: לא כך אמרת לי בערב, כל חפץ טוב שיש בביתי טלי אותו ולכי לבית אביך? אין חפץ טוב לי בעולם יותר ממך. הלכו להם אצל רבי שמעון בן יוחאי, ועמד והתפלל עליהם ונפקדו. ללמדך, מה הקדוש ברוך הוא פוקד עקרות, אף צדיקים פוקדים עקרות" [שיר השירים רבה].

פטירתו של ר' שמעון

כשהגיעה שעתו של רשב"י להסתלק מן העולם, התכנסו לביתו תלמידיו. אמר להם רשב"י, עתה שעת רצון היא, יכול אני לגלות לכם סודות ורזים שלא גיליתי לכם עד היום, והיה מגלה סתרי קודש עד שהגיע לפסוק 'כי שם ציוה ה' את הברכה חיים עד העולם', אך משהגיע למילה חיים הסתלק מן העולם.

באותה שעה הוצף החדר באור גדול שלא יכלו התלמידים להסתכל בו.

וכך מספר רבי אבא: כל אותו היום הייתי נופל על הארץ וגועה בבכי, ולאחר שפסקה האש ראיתי את קודש הקדשים עטוף בטלית ושוכב על צידו הימנית ופניו שוחקות. קם ר' אלעזר בנו של רשב"י, נטל ידי אביו ונשק להן, ואני ליחכתי העפר שתחת רגליו.

קם ר' חייא ואמר: עד עתה המאור הקדוש השגיח עלינו, כעת השעה לעסוק בכבודו. העלוהו למיטה והתעסקו בו ר' אבא ובנו ר' אלעזר.

לאחר שהוצאה מיטתו, עלתה המיטה באוויר ואש ליהטה לפניו, ושמעו קול שאמר: "עולו ואתו ואתכנשו להילולא דרבי שמעון" – לכו והתאספו להילולא של רשב"י. וגדולה היתה השמחה בעולמות העליונים.

כשהוכנסה המיטה למערה, שמעו קול בתוך המערה: זה האיש מרעיש הארץ, מרגיז ממלכות, כמה מקטרגים ברקיע נשקטים ביום הזה בשבילך. זהו רבי שמעון בן יוחאי שאדונו משתבח בו בכל יום. אשרי חלקו למעלה ולמטה [אדרא זוטא האזינו, רצו, ב].

יהי רצון שנזכה ונלך בדרכו של רשב"י

אשר העיד על עצמו: 'מימי לא עלתה קללת חברי למיטתי' – כלומר, שמעולם לא הסתיים היום והוא עודנו כועס על עוול שעשה לו מישהו [כלה רבתי פרק ג].

ויקוים בנו מאמרו של ר' אלימלך מליז'נסק: "ואל יעלה בליבנו שום שנאה מאחד על חברו חלילה…"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

4 × 1 =